נאס"א מעריכה מחדש את תוכניותיה השאפתניות להחזיר דגימות ממאדים, במטרה להפחית את העלויות בצורה משמעותית. סקירה עצמאית העריכה כי התוכנית הראשונית עשויה לעלות יותר מ-11 מיליארד דולר, מה שגורם לסוכנות החלל לשקול שתי חלופות מצומצמות יותר.
האפשרות הראשונה כוללת שימוש בטכנולוגיה המוכרת של מערכת הנחיתה "סקיי קרן", שהוכיחה את הצלחתה ברוברים של נאס"א, "קוריוויסיטי" ו" Perseverance". גישה זו כוללת כלי לאיסוף דגימות קומפקטי יותר, בשילוב עם רקטה קטנה יותר שתשגר את הדגימות לאורביט של מאדים. חללית של סוכנות החלל האירופית (ESA) תהיה אחראית אז על המסע חזרה לכדור הארץ. עלויות החלופה הזו מוערכות בין **6.6 מיליארד ל-7.7 מיליארד דולר**, עם טווח זמן פוטנציאלי להחזרת דגימות שנע בין **2035 ל-2039**, נתון לאישור מימון.
החלופה השנייה שואפת להקים שותפויות עם חברות פרטיות כמו SpaceX ו-Blue Origin כדי לפתח כלי נחיתה "כבד", שיספק הן את כלי איסוף הדגימות והן את רכב העלייה למאדים הנחוץ. כמו האפשרות הראשונה, היא מתכננת איסוף דגימות במהלך שנות שלב האמצע ועד סוף שנות ה-30.
בעוד הדיונים נמשכים, מנהל נאס"א ביל נלסון הדגיש את הצורך בהצגת מספר אפשרויות עבור הממשלות העתידיות, על מנת להבטיח תמיכה מוצקה במשימה. בינתיים, החקירה המתקדמת של רובוט "פרסברנס" בקלחת גיזרו צפויה להניב תובנות קריטיות לגבי נוכחות מים בעבר במאדים ואפשרויות חיים עתיקים.
תוכנית החזרת דגימות ממאדים של נאס"א: חדשנויות לחסכון בעלויות ותחזיות עתידיות
תוכניות נאס"א להחזרת דגימות ממאדים עוברות הערכה מחדש משמעותית כאשר הסוכנות שואפת להפחית את ההוצאות הצפויות בצורה דרמטית. סקירות האחרונות מצביעות על כך שהחזון הראשוני למהלך הזה עשוי לעלות יותר מ-**11 מיליארד דולר**, מה שמוביל לבדוק שתי אסטרטגיות חלופיות, חסכוניות יותר.
### חלופות מוצעות
1. **ניצול טכנולוגיה קיימת**:
האפשרות הראשונה מציעה לנצל את מערכת הנחיתה "סקיי קרן", שהוכיחה את עצמה היטב בשיגורי הרוברים "קוריוויסיטי" ו-" Perseverance" על פני מאדים. גישה זו כוללת כלי איסוף דגימות קטן יותר בשילוב עם רקטה קטנה שנועדה להוביל את הדגימות לאורביט של מאדים. חללית המופעלת על ידי סוכנות החלל האירופית (ESA) תדאג להחזרת הדגימות לכדור הארץ. חלופה זו מוערכת בעלות של בין **6.6 מיליארד ל-7.7 מיליארד דולר**, עם תאריך פוטנציאלי להחזרת דגימות שיהיה בין **2035 ל-2039**, נתון למימון הנדרש.
2. **שותפויות ציבוריות-פרטיות**:
החלופה השנייה מציעה שיתופי פעולה עם חברות חלל פרטיות בולטות כמו SpaceX ו-Blue Origin. אסטרטגיה זו תכלול תכנון כלי נחיתה "כבד" שיכול לשגר גם את כלי הדגימות וגם את רכב העלייה למאדים לאורביט. בדומה לאופציה הראשונה, היא מציבה את לוח הזמנים לאיסוף דגימות בשנות ה-30.
### תובנות מהחקר הנוכחי
בעוד נאס"א מעריכה את החלופות הללו, הרובר "פרסברנס" ממשיך את חקרו בקלחת גיזרו, שהיא ככל הנראה אתר של אגם לשעבר. משימה זו עשויה לשחרר מידע חשוב לגבי ההיסטוריה של מים על מאדים ואפשרות קיום חיי עבר. הנתונים שנאספים יכולים להשפיע באופן משמעותי על העיצוב והביצוע של משימת החזרת הדגימות.
### יתרונות ומגבלות עיקריות
#### **יתרונות**:
– **הפחתת עלויות**: שתי החלופות המוצעות שואפות להפחית בצורה משמעותית את עלויות המשימה, מה שמקנה יכולת כספית גבוהה יותר לחקר מאדים.
– **ניצול טכנולוגי**: הסתמכות על טכנולוגיה מוכחת עשויה להפחית סיכונים ולשפר את שיעורי ההצלחה של המשימה.
#### **מגבלות**:
– **לוחות זמנים מאוחרים**: החזרת הדגימות המתוכננת עלולה לדחות את לוחות הזמנים, עם שיבות צפויות רק בשנות ה-30.
– **תלות בשותפויות**: שיתוף פעולה עם חברות פרטיות עשוי להציג סיבוכים וסיכונים נוספים הקשורים להתחייבויות חוזיות ואינטגרציה טכנולוגית.
### תחזיות וטרנדים עתידיים
עם ההתקדמות המתמשכת בטכנולוגיות תעופה והגברת המעורבות של המגזר הפרטי, נוף חקר החלל מתפתח במהירות. ישנו טרנד הולך וגדל לעבר משימות שיתופיות המנצלות הן משאבים ממשלתיים והן מסחריים, מה שעשוי לשנות את גישתה של נאס"א למשימות בין-פלנטריות.
בהתחשב בחשיבות האסטרטגית של מחקר המאדים, החדשנות הצפויה עשויה לשפר את הבנתנו על מאדים ואולי להוביל לגילויים של סימני חיים בעבר. התוצאות של משימה זו ככל הנראה ישפיעו על מסעות עתידיים וינחו מדענים לגבי הדרכים הטובות ביותר לחקר בין-פלנטרי.
למידע נוסף על יוזמות נאס"א וההתקדמות האחרונה בחקר החלל, בקרו באתר נאס"א.
